#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכז. לאביי דאמר גזירה לשאול משום להשאיל וכן בכולהו גזירה 1) והא תנן איני נהנה לישראל וכו' ואמרינן דבזבינא חריפא שרי מודר למכור למדיר ולא גזרינן 2) והא תנן הריני עליך חרם המודר אסור ומשמע אבל מדיר לא? 	"תירץ הר""ן:<br>1) דהתם כיון שמכל ישראל נדר לא גזרינן עלה, דאי גזרינן עלה ומצריכנא ליה להינות לגויים טריחא ליה מילתא.<br>2) דכי גזרינן הכא ה""מ בהני בלחוד דתנינן במתני' דלא משמע להו לאינשי דליתסרו במודר הנאה ואי עביד להו מודר למדיר אתי נמי למישקל להו ממדיר, אבל בהנאה גמורה כאכילת פירות וכיוצא בזה ליכא למיגזר."	נדרים מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכח. מדוע ר' יוסי אוסר למודר לקחת מזון שהניח המדיר על הסלע ואמר הרי הם מופקרים לכל מי שיחפוץ, להו""א ולמסקנא? "	"להו""א הפקר כמתנה, מה מתנה עד דאתיא מרשות נותן לרשות מקבל אף הפקר עד דאתי לרשות זוכה, הלכך כי זכי בה מודר ממדיר קא מתהני. למסקנא גזירה משום מתנת בית חורון, דאי שרינן ליה אתי למישרי אפי' היכא דאמר בפירוש שמפקיר כדי שיוכל המודר להנות."	נדרים מג. - מג:		
